האירוע האחרון בהר הבית וגילויו הארסי נגד העם היהודי ומדינת ישראל המתבטא בנאומי שטנה ולהט הקרב נגד היהודים ה'מטמאים את ההר' (למרות שהיו אלה מחבלים מוסלמים שביצעו את הפיגוע), הנימה העלילתית המתלווה לו והיעדר הרצון של הצד המוסלמי להגיע להבנה לגבי סידורי הביטחון בכניסה להר (שזהו אמצעי לגיטימי בכל מקום רווי פיגועים), רק בגלל שזה מעיד על 'שליטה יהודית' בעיניהם לכאורה, בכל אלו שזור באופן בולט וניכר הממד האנטישמי המובהק של שנאה בלתי רציונלית לעם עולם.

במצב הגיאופולטי המשתנה ומתדרדר תדיר במזרח התיכון אין ספק כי חתימתם של מאה חברי כנסת על מכתב הוקרה למנחם בגין הייתה מוצדקת לחלוטין • הסיפור שמאחורי 'מכתב המאה' בכתבתו של מתן חיים

באחרונה רבים הקולות הקוראים להחיל אוטונומיה לפלסטינים כתחליף לרשות הפלסטינית המקרטעת וכחלופה למה שבעיני רבים מן המציעים הוא גרוע בהרבה – מדינה פלסטינית. חלק מן המציעים ללא ספק מכיר לפני ולפנים את תכנית האוטונומיה שהגה ראש הממשלה מנחם בגין בסוף 1977 אך חלק אחר, אולי הרוב, לא מבין את נבכיה ומשמעותה. היום, 25 במאי 2017, מלאו 38 שנים לתחילת שיחות האוטונומיה בהשתתפות ישראל, מצרים וארה"ב.

מאז ומעולם הייתה מצרים מרכז לספרות ולפובליציסטיקה של העולם הערבי. כבר בראשית המאה ה-19 קידמה מצרים בברכה את המודרניזציה המערבית ואנשי הרוח במצרים נהנו מחופש רב.
אם כן, ראוי לשאול – מה חשבו האינטלקטואלים הגדולים של העולם הערבי על תהליך השלום עם ישראל?