בימים האחרונים התגלה בארכיון מרכז מורשת בגין מסמך נדיר שבו העדה החרדית קוראת לדב גרונר וחבריו לחדול לאלתר מהפגיעות במשטר הבריטי. "חטאה גדולה חטאתם, במעשיכם אתם עוברים על השבועה שהקב"ה השביע אותנו, שלא נעלה בחומה ובכך אתם ממיטים עלינו אסון.."

השבועות שהשביע אלוהים את עם ישראל מופיעות ברמז במגילת שיר השירים "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ודרשו על כך חכמי הגמרא: "שלוש שבועות השביע הקב"ה, שתיים את ישראל – שלא יעלו בחומה ולא ימרדו באומות, ואחת את הגויים – שלא ישעבדו את ישראל יותר מדאי". ישנם פרשנים המפרשים את השבועות "שלא יעלו בחומה, ושלא ימרדו באומות" בכך שאסור לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל בכח הזרוע.

לעומת זאת רוב הפרשנים לא סבורים כן, ומפרשים את משמעות השבועות בכך שאין לדחוק את הקץ ולעלות לארץ ביד חזקה, בלא לשקול את השיקולים הריאלים. שכן יש חשש שמא מתוך מועקת הגלות והציפייה הארוכה לגאולה, יעפילו לעלות לארץ בלא יכולת מעשית לבנותה ולעמוד כנגד אומות העולם, ואזי ההעפלה תגרום לחורבן ומשבר ולא להתחלת הגאולה.

היהדות החרדית בכללה מסתייגת מהציונות, הסתייגות שבאה לידי ביטוי בדרגות שונות – מאדישות ועד התנגדות חריפה. הסיבות רבות ומגוונות החל מחשש להשפעה והתרופפות דתית וכלה בשלושת השבועות. מי שהוביל את הקו החריף של היהדות החרדית הוא האדמו"ר מסאטמר, שאמר "כי אם ניקח כל פריצות הדור והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה ציונית בכף מאזניים השני, תכריע (המדינה) את הכל והיא אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין שבכל העולם כולו, והן המה המטמאים את כל העולם כולו".

לעומת הגישה החרדית, הציונות הדתית רואה את התנועה הציונית והקמת המדינה כ'אתחלתא דגאולה'. וביחס לשבועות שהשביע הקב"ה את עם ישראל שלא ימרדו באומות ויעלו לארץ ישראל בכוח הזרוע, טוענים אנשי הציונות הדתית, שהצהרת בלפור וועידת סן רמו הינם האישור וההסכמה מצד אומות העולם להתיישבות יהודית בארץ ישראל.

את המסמך הנדיר מצאתי במסגרת התמחותי במרכז מורשת מנחם בגין בתחום תוכן ורשתות חברתיות, המנהל שלי (מתן חיים) סבר שזאת הזדמנות מצוינת לשתף את הציבור במסמך הנדיר והמרתק. 

כשנפגשתי לראשונה עם המסמך הוא עורר בי מצד אחד כעס על העמדה הגלותית והפאסיבית של היהדות החרדית ביחס לתהליך שיבת ציון, אך יחד עם זאת לאחר התבוננות מעמיקה בפרשה חשבתי לעצמי, כמה חשובה לנו כחברה, העמדה העיקשת והתקיפה של החרדים ביחס לקיום ושימור המסורת היהודית (שהחזיקה אותנו בגלות 2000 שנה) בכל מחיר.

כאחד שגדל והתחנך על ברכי הציונות הדתית הנני מאמין וסבור שאלוקים פועל בעולם דרך אנשים ומאורעות. ולכן כשכתוב בתורה שהקב"ה יביא את עם ישראל לארץ ישראל  "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" פשוט הדבר שאין הכוונה שאלוקים יביא אלפי נשרים ויישא את עם ישראל לארץ. אלא הכוונה העמוקה של הדברים היא  שאלוקים יביא לעולם אנשים גדולים ואמיצים (דב גרונר וחבריו) שיאבקו על הארץ  ויעורר בעולם התרחשויות (ועידת סן רמו) שבסופו של דבר יביאו אותנו אל הגאולה השלמה.

ברק לנדאו הוא סטודנט לתואר ראשון במכללת הדסה, מתמחה ברשתות חברתיות במרכז מורשת בגין וממובילי "אור חדש", קהילת הצעירים התורנית בירושלים