בספרו "הנסיכים" מתאר ד"ר גיל סמסונוב את גילגולה של התנועה הרוויזיוניסטית החל מהיווסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי דרך הקמת תנועת החרות, גח"ל והליכוד ועד לימינו אנו. ישבנו עמו לשיחה על מעמדו של דור הנסיכים ועל מקומם של אלו המוגדרים נסיכים בציבוריות הישראלית על שלל תחומיה.
במה עוסק הספר?
הספר מתאר את דורות תנועת ז'בוטינסקי, ומעניק זווית אחרת על תולדות הימין הישראלי: מבט על ההתפתחות הדורית החל מייסודה על ידי ז'בוטינסקי, דרך דור המרד, וגומר בנסיכים הצעירים שגדלו תרתי משמע והגיעו להנהגת ישראל.
"זווית אחרת על תולדות הימין הישראלי" – למעשה אין באמת ספרים על תולדות הימין בישראל.
נכון, אין בישראל ספרים שמתארים את ההיסטוריה של הימין, תנועת החרות והליכוד, מתחילת המאה הקודמת ועד ימינו אלו, כמאה שנים. על תנועת העבודה נכתבו עשרות ספרים, מכל הזויות האפשריות, כולל הזווית הדורית. כך על ידי פרופ׳ יונתן שפירא וד"ר יוסי ביילין. על תנועת ז׳בוטינסקי אמנם נכתבו ספרים שנגעו באידיאולוגיה, בתולדות מנהיג זה או אחר, במבצעי המחתרת. אולם כמעט ואין ספרים המתארים את ההיסטוריה של התנועה מלידתה ועד ימים אלו; בכלל, ראיית ההיסטוריה דרך פריזמת הדורות הביולוגים והסוציולוגים לא קיימת על התנועה.
מה גרם לך לכתוב ספר?
המוטיבציה שלי באה מימי ילדותי. מימים בהם כאבנו את ספרי ההיסטוריה שצנזרו את גדולת ז'בוטינסקי ומשקלו העצום בהקמת כוח צבאי יהודי בארץ ישראל (הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, הקמת ההגנה בירושלים אחרי הפרעות). אני גדלתי כמו רבים מבני לוחמי המחתרות על ספרי היסטוריה שגדעו את גבורת המחתרת, שסילפו את הישג האצ״ל והלח״י, שגימדו את התרומה המכרעת של המרד לגירוש הבריטים ומתן עצמאות לישראל. לפיכך נשבעתי לפעול על פי המשפט שאמר המשורר אורי צבי גרינברג לסבתי מלכה בבית אהרונסון לפני כחמישים שנה: ״מה שנכתב בדם וביזע, לא ימחק על-ידי עטים מכורים״.
מהי הרלוונטיות שיש בספר לימינו אנו?
כדי להבין את השקפת העולם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו הנשיא ראובן ריבלין וכמו חבריהם לדור שמנהיגים את ישראל כעשרים שנה, יש ללכת לשורשים. לבתים. להורים. לדור חניכי ז'בוטינסקי שהנהיג את המרד נגד הכובש הבריטי. דור לוחם וליברלי, דור שנשבע להילחם עד מוות למען עצמאות ישראל, אך היה ראשון הדורות שהעמיד את הליברליזם, זכויות הפרט, בראש הדגל. עם כל ההבדלים שנוצרו בשנים האחרונות בין ״הנסיכים״, דבר אחד משותף: כבוד ענק לדור ההורים, דור המרד, פטריוטיות, התגייסות לעשייה ציבורית. וגם היום מצביעים הנסיכים על תורת ז׳בוטינסקי כעל המעיין הנובע ממנו הם שותים את השקפת עולמם. כשרוצים להבין את מקורות המאבק של נתניהו מול הגרעין האיראני, אפשר להתחבר בקלות למאבק של בגין מול הגרעין העיראקי וגם למאבק של אביו ומורו ז׳בוטינסקי נגד האיום הנאצי, כשהיו הבודדים שזיהו איום כשרוב העם ומנהיגיו האמינו שגם מהסכנה הזאת יחלץ העם. כדברי ז׳בוטינסקי: אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם.
בספר אתה מדבר על החוויה של יוצאי המחתרות כחוויה של דחייה ורדיפה ע"י השלטון. האם אתה חשת בזה בצעירותך? האם היה לזה מקום כשגדלת? אם תוכל אנא תאר חוויה אחת מילדותך שבה חשת בכך.
אני מתאר בספרי את החיים לאור גדולת ההורים בצל שלטון מפא״י. אני גדלתי במושבה ותיקה, פטריוטית, לוחמת, לאומית. זכרון יעקב הייתה חריגה בנוף של ישראל המפא"יניקית. בזכרון גדלתי בביטחון שכן היינו בני ראשונים, וסביבנו היו חקלאים עם שורשים, עם השקפה אקטיביסטית שבזה לשלטון הממסדי שנתפס מסואב. אולם החוויה הזכורה ביותר היא שליחות שהטילה עלי סבתי מלכה, כששלחה אותי עם צנצנות ריבה לבתיהם של מנהיגיה הרוחניים והצבאיים של המחתרת ביניהם המשורר אורי צבי גרינברג, רעייתו המשוררת טור מלכה, ישראל אלדד (שייב). כשבנסיעתי פתחתי את העטיפה של הצנצנות, כדי לקרוא את מכתביה, וגיליתי שמתחת כל צנצנת מסתתר שטר כסף. עד כדי כך נרדפו האישים שהביאו עצמאות לישראל.
האם אתה חושב שהמהפכה הרוויזיוניסטית הושלמה או שלקחיה נעלמו עם השנים?
המציאות הפוליטית מוכיחה שיש המשכיות נדירה של דורות ז'בוטינסקי עד היום. גם בכך שמנהיגי ישראל מצטטים את המייסד עד היום כשהם מבצעים החלטות 76 שנים אחרי מותו, וגם באחיזה האידיאולוגית בעמדות הנוגדות את האליטה, את התקשורת. כשעמדות מנהיגות הליכוד בעשורים האחרונים נתקלות באותה עוצמה ובאותה שנאה מחוגי השמאל.
מהו הלקח ההיסטורי של סיפור דור יוצאי המחתרות בעיניך? מה למדינת ישראל יש ללמוד מכך?
הלקח נלמד. נלמד אצלנו כעם. עם ישראל של אחרי השואה ואחרי מלחמת העצמאות הוא עם יודע חרב, בוטח בכוחו, מגויס, ואינו סומך יותר על אומות העולם. מקובל על רוב הציבור הישראלי שישראל תהיה תלויה בעצמה, חזקה, עליונה ביטחונית ולעולם לא נגיש את הלחי השנייה לאויב.
לו יכלו לחוות דעה, האם הדור של הוריך היה מרוצה מהכיוון אליו הולכת המדינה?
אבי ודורו גאים במדינה, גאים בהישגיה. גאים בתנועתם ובעמידה האיתנה של מנהיגי הדור השני. הם גאים בנסיכים, גאים בנשיא ריבלין, בראש הממשלה נתניהו. גאים שיש דור ממשיך שנושא את שם ז׳בוטינסקי ובגין בגאון.
ד"ר גיל סמסונוב הוא פרסומאי, שותף במשרד הפרסום גליקמן-שמיר-סמסונוב, שימש כדובר הליכוד תחת רה"מ יצחק שמיר