על-פי יד ושם, הכחשת שואה היא לא רק כאשר מפקפקים במספר הקורבנות, בתמונות של מחנות ריכוז, או בהימצאותם של תאי גזים, אלא כאשר מציינים כי השואה היא מזימה וכי היהודים היו אחראים לגרימתה.
12 פברואר 2017
למעשה הראשונים שהכחישו את השואה היו הנאצים עצמם, על מנת לפתור את עצמם מהאחריות הפלילית של השמדת העם. אדריכל השואה, הפושע הנמלט אדולף אייכמן, היה מבין הראשונים שהכחישו את השואה. בהיותו נמלט בארגנטינה ממשפט נירנברג ומהחוק הבינלאומי אייכמן התיידד שם עם העיתונאי ההולנדי הפרו-נאצי וילם אנטוניוס זאסן. שני אלה ונאצים נוספים הוציאו לאור בארגנטינה כתב-עת נאצי ספוג רעל אנטישמי, בשם Der Weg (הדרך). עיתון זה עסק במערכת "הסברה" שמגמתה "להזים" את מה שהם כינו "הכזב בדבר ששת המיליונים". מי שהיה התובע במשפטו של אייכמן גדעון האוזנר כתב בספרו "משפט אייכמן בירושלים":
"השואה על-פי התעמולה שהפיץ אייכמן הייתה 'תוכנית-תופת יהודית מתוחכמת', שנסתייעה בשירותים חשאיים מסוימים, כדי 'שהיהדות תקבל סוף סוף טריטוריה לעצמה, לאחר אלפיים שנה בלא בית. היהודים היו מוכנים להקריב את עצמם ובשרם ובלבד לזכות בקיום לאומי'. זו המסקנה שאייכמן מגיע אליה במילים אחרות: היהודים גרמו להשמדת עצמם. היהדות העולמית, ובראש וראשונה הציונות, בחרו להם את אירופה כ'זירת מלחמה' של שחרור לאומי. 'שדות הקרב של מלחמה זו היו מחנות ההשמדה', קבע אייכמן."