מכון בגין למשפט וציונות נוסד בשנת 2014 על ידי מרכז מורשת בגין והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. המכון עוסק בממשק שבין משפט לציונות במסגרת המשפט הישראלי והבין-לאומי.
המכון עוסק בכלל הנושאים המשפטיים הנוגעים למדינת ישראל לרבות הצביון הציוני של מדינת ישראל, המשנה המשפטית ציונית של התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז׳בוטינסקי ומנחם בגין, ובין היתר, כולל התמקדות בנושאי צבא וביטחון, המעמד  המשפטי של המקרקעין במדינת ישראל, המעמד המשפטי של אזורי יהודה ושומרון, זכויות עולים ודיני הגירה, זכויות וחובות האזרחים במדינת ישראל והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי ערבי.

מעת פתיחת המלחמה, מכון בגין למשפט וציונות הקים חמ"ל משפטי, שכותב חוות דעת משפטיות אופרטיביות, בסוגיות הנוגעות לאתגרי המערכה.
לפנייה לחמ"ל המשפטי: chagai@mishpat.ac.il

• פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
• מר הרצל מקוב, ראש מרכז מורשת בגין
• מר עמוס מוטס, חבר הנהלה

ניהול אקדמי

• ד"ר חגי ויניצקי, ראש מכון בגין למשפט וציונות, מרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

חוקרי מכון בגין למשפט וציונות

• תא״ל (במיל׳) נתנאל בנישו, עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות, לשעבר נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון.
• פרופ׳ טליה איינהורן, עמיתה בכירה במכון בגין למשפט וציונות, חברה קבועה באקדמיה הבינ״ל למשפט השוואתי.
• עו"ד ד"ר הראל ארנון, עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת הארוורד, בעל משרד עו"ד שמתמחה, בין היתר, בדין החל ביהודה ושומרון.
• ד"ר שאול שארף, עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות, ומרצה במרכז האקדמי פרס.
• עו"ד רון סופר, עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות, בעל משרד עו"ד בינלאומי בפריז. חבר בלשכות עוה"ד בישראל, ניו יורק ופריז. מוסמך להופיע ואף ייצג לקוחות בפני ביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג וביה"ד האירופי לזכויות האדם.

המכון הוציא לאור במהדורה שנייה בשנת 2022 ספר שמנתח את הכשלים המרכזיים בקיום עסקאות במקרקעין ורישום מקרקעין ביהודה ושומרון ומציע פתרונות לכשלים, לרבות 10 הצעות לחקיקה לפתרון הכשלים בתחומים של:

• ביטול האיסור על רכישת מקרקעין ע"י זרים (כולל ישראלים).
• חידוש הסדר זכויות במקרקעין. 
• שיפור הליכי רישום ראשון של מקרקעין. 
• מתן זכות העיון במרשמי המקרקעין.
• פתרונות ביחס לנכסי היהודים שנרכשו לפני שנת 1948.
• הקמת פנקס לבתים משותפים.
• שיפור מרשם ההרשאות.
• שיפור המכשיר של הערת אזהרה.
• חקיקת הסדרים למקרים של תחרות זכויות.
• שיפור ניהול מרשמי המקרקעין.

• הקובץ עוסק בממשק שבין הלכה, משפט וציונות כפי שבא לידי ביטוי בהיתר המכירה בשנת השמיטה.
• הכותבים: פרופ' אביעד הכהן, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, פרופ' שמשון אטינגר, ד"ר חגי ויניצקי, ד"ר מיכאל בריס, ד"ר אביעד הולנדר, ד"ר ירון קטן ועו"ד אלישי בן יצחק.

• חוברת המחקר כוללת מחקר משווה אמפירי ביחס לסעיפי לאום חוקתיים בכל חוקות העולם (193חוקות) וכן השוואה להצעת החוקה של חה"כ בדר, בגין וכץ (1949).
• חוברת המחקר נשלחה לחברי כנסת ולגורמים נוספים במדינת ישראל בעת הדיונים על הצעת החוק.
• בישיבת הפתיחה של הועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת לדיון בהצעת החוק, הציגה שרת המשפטים את חוברת המחקר, ציטטה מהמחקר האמפירי והמליצה לחברי הכנסת שקיבלו את החוברת לקרוא אותה.
• ראש המכון, ד"ר חגי ויניצקי השתתף ונשא דברים בכל הישיבות שעסקו בסעיפי הצעת החוק, הציג בין היתר את המחקר האמפירי וסייע והציע ניסוחים שהתקבלו בחוק היסוד.

ביו"ש התקיים מוסד ארכאי שנקרא "הערת התנגדות", שאף לא שימש כבטוחה להשקעה של רוכשי דירות. ראש המכון ד"ר חגי ויניצקי הציע (עם עו"ד דני קרמר) להחיל את המוסד של "הערת אזהרה" ביו"ש וההצעה התקבלה (אם כי באופן חלקי). בנוסף הציע ד"ר חגי ויניצקי (עם עו"ד מוטי ויניצקי) שהערת ההתנגדות תשמש גם כבטוחה להשקעה של רוכשי דירות. במקביל להחלת המוסד של הערת האזהרה, גם הצעה זו התקבלה, כך שהערת האזהרה תשמש כבטוחה להשקעה של רוכשי דירות. תיקונים אלו קידמו מאוד את היכולת לבצע עסקאות ולבנות בהתיישבות. מאחר שהתיקון ביחס לשימוש בהערת אזהרה כבטוחה כלל שינוי שלא היה בהצעה המקורית, והקשה על השימוש בהערת אזהרה כבטוחה, הציע ד"ר חגי ויניצקי (עם עו"ד מוטי ויניצקי) לתקן שוב את הצו, כך שהשימוש יהיה באופן מיטיבי – הצעה זו התקבלה גם כן. מאחר שהמוסד של הערת אזהרה הוחל באופן חלקי ביחס להיקף שהוצע בהצעה, קיימת הצעה חוק עדכנית של ד"ר חגי ויניצקי לתקנו ולשפרו.

• ביו"ש לא היו קיימות ההנחות המוכרות בדין הישראלי ביחס למס רכישה, ולכן ניצולי שואה לא יכלו לקבל הנחה באגרת טאבו ביו"ש (הנחות משמעותיות בהיקף של עשרות אלפי ₪). בסיוע המכון תוקן החוק, כך שניתן יהיה לקבל הנחות באגרת הטאבו ביו"ש לניצולי שואה, לנכים ועוורים

• רכישת מקרקעין מערביי יו"ש מסתמכת לעתים קרובות על נסחי מס רכוש ישנים, והמוכר נדרש לקבל צו ירושה מבית דין שרעי. כאשר המוכר ניגש לבית הדין הוא עלול להיעצר ע"י גורמי הרשות הפלסטינית בחשד שהוא מתכוון למכור מקרקעין ליהודים, והוא צפוי לעונשים כבדים. כך מסוכלות רכישות רבות. הצו החדש מאפשר קבלת צו ירושה מבית דין שרעי בישראל, דבר שעשוי לפתור את הבעיה.