מנחם בגין, כתלמיד להשקפה הלאומית-ליברלית מבית מדרשו של זאב ז'בוטינסקי, האמין בזכותו של עם ישראל לארצו ובחיוניותה של מדינה לעם היהודי ובה חברת מופת, אשר בנויה על אדני הצדק והיושר, ומשכילה לשלב בין חרות האדם לעקרונות הצדק והשוויון בין כל אזרחיה.

במסגרת הסמינר אנו נתמקד במתחים בין הזכות לאחווה וזהות לאומית ובין זכויות האדם, המלווים את התנועה הציונית מראשיתה. בעזרת 'מקרי בוחן' היסטוריים, נעמוד מחדש בפני הדילמות מולם ניצבו מנהיגי המדינה, וכך נלמד ונתנסה בשאלות היסוד העומדות בתשתיתה של ההגות הציונית ומלוות את החברה הישראלית עד ימינו אלה.

 

אז מה מרוויחים החניכים מכל זה?

  • הבחינה של אירועים היסטוריים על צדדיהם השונים, רעיוניים ומעשיים, יעניקו למשתתפים, יתרון משמעותי בבואם להתמודד עם האתגרים המרכזיים הניצבים בפני החברה הישראלית.
  • הלימוד על התפתחות הלאומיות והמחשבה הליברלית, ייתן לחניכים ידע בסיסי עם ספרות המערב ועם ההגות הציונית בתחום.
  • המעורבות האישית בסמינר מאפשרת היכרות עם המערכת הדמוקרטית והאזרחית בישראל וההתמודדות עם הטקסטים יספקו ידע היסטורי הנוגע בתהליכים וערכים בחברה הישראלית.
  • התוכנית תקנה לחניכים כלים חשובים לעתידם האישי, בהם: שיפור מאגר הידע, יכולת עיבוד, ניתוח, הצגת נתונים ועוד.

יום הפעילות הינו יום מאתגר ומהנה המורכב ממגוון פעילויות הפונות לכישורים שונים אצל המשתתפים.

 

'מקרי הבוחן'

עמדתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין באה לידי ביטוי בנושאים רבים ומגוונים בתחומי פעילותו הציבורית, הן כמנהיג האופוזיציה במשך 29 שנים והן כראש ממשלת ישראל. ביניהם:

המאבק לביטול הממשל הצבאי, פרויקט "שיקום שכונות", מגילת זכויות האדם והאזרח, עליונות הרשות השופטת, הכרזת המרד, מלחמת שלום הגליל.

*אנו מציעים מגוון תוכניות בנושאים הללו ובאפשרותנו גם ליצור תוכניות נוספות תוך שיתוף פעולה*

**עם הגעת החניכים למרכז נתכנס לשמוע דברי פתיחה אשר יסבירו הן על פעילות המרכז והן יפתחו לחניכים צוהר אל תוך עולמו המחשבתי של מנחם בגין והחניכים יקבלו לידיהם מקראות, בהן קטעים נבחרים של ההוגים הרלוונטיים ליום הפעילות.

 

הצעה ללוח זמנים:

  • דברי פתיחה וחלוקה לקבוצות בה תיעשה היכרות עם טקסטים לקראת יום הפעילות – (45 דק').
  • הרצאת אורח – (1-½ 1 ש').
  • הפסקה – (10 דק').
  • סדנה: בנושאים שונים, זכויות אדם, צדק חברתי– (½ 1 ש').
  • הפסקת צוהרים – (45 דק').
  • המשך סדנה (½ 1 ש').
  • הפסקה – (10 דק').
  • ביקור במוזיאון מרכז מורשת מנחם בגין – (½ 1 ש').
  • הפסקה – (10 דק').
  • סיור: אנו מציעים מגוון סיורים הנוגעים לנושא בו נתמקד ביום הפעילות – (2 ש').
  • דיון וסיכום היום – (30 דק').

בגין עיצב את השקפת עולמו הלאומית-ליברלית בעיקר לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי; תנועת חרות ומנחם בגין האמינו בחרותו של האדם ועל-כן בחובתה של המדינה, לאפשר ליחידים את החרות לבנות את עצמאותם הכלכלית; לכן, פעל מנחם בגין מיד עם בחירתו לראשות הממשלה, לקידומן של רפורמות כלכליות שיעצבו מחדש את המשק הישראלי על בסיס העקרונות של צדק חברתי ושוק חופשי.

מנחם בגין האמין כי חובתה של המדינה לדאוג לחלקים המוחלשים בחברה, ולכן לצד רפורמות רחבות לפתיחתו של המשק הישראלי לתחרות וליזמות, קידם חקיקה הסומכת את החלשים ופועלת לשיפור מעמדם הכלכלי והחברתי (זאת על ידי חוק הבטחת הכנסה, הרחבתו של חוק חינוך חובה חינם עד לתיכון והענקת קצבאות למעוטי יכולת).

עקרונות אלו מנחים את מדיניות ממשלת בגין הראשונה, ולאורם היא ניגשת לקדם את פתרון מצוקתם של מיליון אזרחים החיים בתנאים קשים. זהו הפרויקט החברתי הגדול ביותר אותו ידעה המדינה, "שיקום שכונות", במסגרתו, משנת 77' שוקמו כ 170 אזורים בהם אוכלוסיות מוחלשת ממדרג סוציואקונומי נמוך.

 

הצעה לסדר יום:

1. סדנה

הסדנה תתמקד בעקרונות המנחים וברגעי ההכרעה סביב פרויקט "שיקום השכונות".

  • פתיחה: המצב ההיסטורי בשכונות ובשיכונים המוחלשים שקדם לשנת עם התייחסות מיוחדת לבניית המעברות, ארועי ואדי סאליב והפנתרים השחורים.
  • חלוקה לקבוצות למידה בהן יתנסו החניכים בתהליכי "גיבוש מדיניות". שלב זה יכלול שני חלקים, הראשון תאורטי בו ילמדו המשתתפים על חלופות שונות למבנה החברה והמשק, על שלל האפשרויות שבין שוק חופשי לאחווה מעמדית. חלק שני, בו יגבשו החניכים הצעה משלהם לשיקום שכונות.
  • הצגת המדיניות אותה קבעו החניכים בפני הכיתה, הכוללת הסבר על הערכים, התמורות והנסיבות הקיימות ברקע.
  • דיון (אילו פעולות היינו רוצים להוסיף/להשמיט ומדוע?)
  • תהליך גיבוש מדיניות בין-קבוצתי.

לאחר הפסקה נמשיך בסדנה:

  • נציג את פרטי התוכנית לשיקום שכונות.
  • נתחלק לקבוצות וננסה ללמוד מן העבר לימינו אלה, ולגבש תכניות עדכניות.
  • כל קבוצה תציג ותסביר את המרכיבים אותם היא בחנה ואת התכנית שגיבשה.
  • דיון בשאלות: האם התוכנית מוצלחת? האם הערכים והרעיונות ראויים?
  • סיכום.

 

2. סיור: צדק חברתי

נצא לסיור העובר דרך שכונת "מוסררה", ביתם של קבוצת "הפנתרים השחורים". נדון במצב שהיה בשכונה מקום המדינה וכיצד חיו תושבי השכונה בנקודות זמן שונות בהיסטוריה. נבחן כיצד השפיעה התוכנית על תושבי השכונות ונדון בשאלת חובותיה של המדינה כלפי הפרטים החיים בה.

 

3. ביקור במוזיאון בגין

 

4. סיכום היום

בסופו של יום הפעילות נקיים דיון סביב הנושא המרכזי ונעלה תובנות או השגות שהיו לנו במהלך היום.

לאחר קום המדינה ולאור המצב הביטחוני כוננה ממשלת ישראל ממשל צבאי על כל האזרחים הערביים שבתחומי המדינה החדשה. לעומת זאת, האמינה תנועת חרות, כי הממשל הצבאי הוא "אנומליה" שלא ניתן להנציח, ולאחר מאבק ציבורי קשה וארוך שנים, ובשיתוף פעולה עם מפלגות נוספות, הצליחה להביא לביטולו בשנת 1966.

 

הצעה לסדר יום:

1. סדנה

הפעילות תיפתח בהסבר היסטורי אודות מקורותיו הבריטיים של הממשל הצבאי ואימוץ התקנות על-ידי הממשלה הישראלית.

החניכים יתחלקו לשתי קבוצות בהם ידונו בסוגיה משתי זוויות שונות:

  • המחנה בעד הממשל הצבאי.
  • המחנה נגד הממשל הצבאי.

הקבוצות ינסחו נייר עמדה ויציגו את עמדתם בפני המשתתפים. לאחר מכן יתקיים דיון מסכם על הסוגיה והשלכותיה להיום.

לכיתה תוצג עמדתם של שתי מפלגות שהובילו את התנגדותן לממשל הצבאי:

  • עמדת סיעת מק"י.
  • עמדת סיעת חירות.

החניכים יתבקשו לחוות דעה אודות השאלה אילו רעיונות וערכים עומדים מאחורי דעותיהם של הסיעות השונות.
לבסוף נקיים דיון מסכם.

 

2. ביקור במוזיאון בגין

 

3. סיור חוץ- מנחם בגין: דמותו של מנהיג

סיור באזור מרכז העיר בירושלים- רחביה ובית ראש הממשלה, העוסק בהחלטות חשובות שקיבל מנחם בגין במהלך שנותיו באופוזיציה, דרך חברותו בממשלת לוי אשכול ועד לתקופת ראשות הממשלה. הסיור דן בערכים שהובילו את בגין בתהליכי קבלת החלטות וביחסיו כלפי מיעוטים.

 

4. סיכום היום

בסופו של יום הפעילות נקיים דיון סביב הנושא המרכזי ונעלה תובנות או השגות שהיו לנו במהלך היום.

חרות האדם וזכויותיו היינן אבן תשתית בהגותו ובפועלו של מנחם בגין. עם קום המדינה, באוקטובר 48, ניסח יחד עם הסופר ופעיל זכויות האדם, יוליוס מרגולין, הצעה למגילת זכויות האדם והאזרח עבור מדינת ישראל. בבסיס המגילה עומדת הטענה כי זכויות האדם הן זכויות בסיסיות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, וכי לכל אזרח הזכות לחיים, לחירות, הזכות לחיים בכבוד, הזכות לקניין והזכות להליך משפטי הוגן.
לצד ההקשר הישראלי, הדיון אודות זכויות האדם והאזרח יתבסס על התשתית התאורטית של הוגי האמנה החברתית, הובס, רוסו ולוק.

הצעה לסדר יום – 

1. סדנא

  • הפעילות תיפתח עם הצגת שתי מגילות זכויות אדם ואזרח, המגילה האמריקאית והמגילה של האומות המאוחדות. החניכים בכיתה יתבקשו לחשוב ולנתח מהי חשיבותם של סעיפים אלו וכיצד הם משתלבים בחיי היום יום האזרחיים.
  • החניכים יתחלקו לקבוצות ויתבקשו לנסח מגילת זכויות המתאימה לפי ראות עיניהם לערכים הנסיבות ולאתגרים המיוחדים למדינת ישראל.
  • הפסקה
  • החניכים יציגו בכיתה את המסמך שהם ניסחו תוך דיון כיתתי בשאלה, מדוע הזכויות שנבחרו צריכות להופיע במגילה ואלו שינויים לדעתם יש לערוך במגילה לאור השינויים שחלו בשבעים השנים האחרונות בחברה הישראלית (גם בהקשרים ביטחוניים אבל גם בשאלות סביב התפתחויות טכנולוגיות).
  • תוצג בפני החניכים מגילת הזכויות שנכתבה על ידי מנחם בגין ויוליוס מרגולין.
  • החניכים יתחלקו לקבוצות ויבחנו כתבים נבחרים מעקרונותיו של בגין בדבר זכויות וחירויות.
  • לאחר הדיון בקבוצות נדון בכיתה בשאלה האם מדינת ישראל זקוקה למגילת זכויות אדם ואזרח.

 

2. ביקור במוזיאון בגין

 

3. סיור בעקבות לוחמי ירושלים

נצא למסע קצר בעקבות לוחמי ירושלים בתקופת המרד ועד מלחמת תש"ח. הסיור יתייחס לשאלת זכויות האדם תחת השלטון הבריטי בארץ ישראל ובעתות של מלחמה.
סוגיות זכויות האדם בעתות של משבר ומלחמה הן סוגיות בעלות רלוונטיות למצבים איתם מתמודדת מדינת ישראל בימינו.

 

4. סיכום היום

בסופו של יום הפעילות נקיים דיון סביב הנושא המרכזי ונעלה תובנות או השגות שהיו לנו במהלך היום.